צילומי רחם
בדיקת צילום רחם היא בדיקה המשמשת לבדיקת הרחם והחצוצרות כדי לזהות כל חריגות שעלולות למנוע הריון.
הבדיקה היא בדיקת רנטגן המאפשרת לרופאים לראות את מבנה הרחם ולזהות פגמים כלשהם, כמו שרירנים או פוליפים, וכן לקבוע האם יש מעבר תקין בחצוצרות.
מאמר זה נועד להסביר את הליך צילום הרחם, כיצד להתכונן אליו, ולטפל בכל חששות שעלולים להתעורר.
המטרה של צילום רחם
צילום רחם משמש כדי לאשר שהחצוצרות פתוחות, וחלל הרחם תקין. הרופאים ממליצים על הבדיקה לנשים שמנסות להרות אך לא הצליחו.
ניתן להשתמש בצילום רחם גם לאחר ניסיונות הפריה כושלים כדי להבטיח שהחצוצרות אינן מלאות בנוזל, מצב המכונה הידרוסלפינגס.
הכנה לצילום רחם
חיוני לתקשר עם הרופא שלך ולעקוב בקפידה אחר הוראות ההכנה. לפני הבדיקה יש להימנע מקיום יחסי מין למשך 48 שעות לפחות.
דווח לרופא שלך אם אתה חווה דימום לא סדיר, חושד בזיהום או אם יש ספק לגבי הריון. כמו כן, דווח על כל רגישות לחומר המוזרק או ליוד, שכן עלולה להתרחש תגובה אלרגית.
הליך צילום רחם
במהלך ההליך, המטופל שוכב על שולחן בדיקה שבו מונח פלואורוסקופ, מכונת הרנטגן.
הבדיקה מורכבת משני שלבים עיקריים: ראשית, הרופא מבצע בדיקה גינקולוגית באמצעות ספקולום להחדרת צינורית דקה לצוואר הרחם כדי להזריק לרחם נוזל הניתן לזיהוי בקרני רנטגן.
הנוזל ממלא את חלל הרחם, החצוצרות ומתפשט באגן. לאחר מכן, צילומים בזמן אמת.
הבדיקה מתבצעת בתום הווסת כדי לוודא שהמטופלת אינה בהריון, והרירית דקה. המטופלים צריכים להתכונן לחוות אי נוחות קלה או אי נוחות נסבלת במהלך ההליך.
אלטרנטיבה לצילום רחם
אפשרות נוספת להמחיש את הרחם והחצוצרות היא סונו–היסטרוסלפינגוגרפיה (Sono–HSG).
בבדיקה זו מוזרקת תמיסת מים פיזיולוגית דרך צינורית דקה המוחדרת לחלל הרחם דרך גישה לנרתיק, ואולטרסאונד מדגים את מעבר הנוזל בחצוצרות ובחלל הרחם כדי לזהות מומים. בדיקה זו אינה כואבת, קצרה ונטולת קרינה, ורמת הדיוק שלה דומה לזו של סריקת הרחם.
סיכונים וסיבוכים
כמו כל הליך רפואי, ישנם סיכונים וסיבוכים אפשריים הקשורים לצילום רחם. הסיבוך השכיח ביותר הוא זיהום, המופיע בתדירות גבוהה יותר בחולים עם דלקות אגן קודמות או אנדומטריוזיס חמורה.
אם המטופל חווה כאבי בטן עזים או חום יום לאחר הניתוח, עליו לדווח על כך לרופא ללא דיחוי. במקרים אלו קיימת המלצה לטיפול אנטיביוטי מניעתי.
סיבוך אפשרי נוסף הוא תחושת עילפון עקב רפלקס נרתיק הגורם לירידה רגעית בלחץ הדם. על המטופלים להמשיך לשכב על מיטת הבדיקה למשך מספר דקות לאחר ההליך כדי להימנע מכך.
קיימת גם חשיפה מסוימת לקרינה הקשורה להליך צילום רחם, שכן היא כוללת סדרה של צילומי רנטגן. עם זאת, רופאים שמבצעים בדיקות חוזרות לובשים ביגוד מגן כדי למזער את החשיפה.
סיכום
היסטרוסלפינגוגרפיה היא כלי אבחוני רב ערך לנשים שמתקשות להיכנס להריון. למרות שזה עשוי להיראות מרתיע בהתחלה, עם הכנה וביצוע נאותים, ניתן לבצע את הבדיקה במינימום אי נוחות ולספק מידע חשוב על מבנה הרחם והחצוצרות. חשוב שהמטופלים יודיעו על כל דאגה או רגישות לרופא שלהם מראש ולדווח על כל תסמינים או סיבוכים חריגים לאחר ההליך.
המטופלות צריכות להיות מודעים גם לאפשרויות חלופיות כמו סונו–היסטרוסלפינגוגרפיה, שהיא פחות פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה. בסופו של דבר, ההחלטה באיזו בדיקה לבחור צריכה להיעשות בהתייעצות עם ספק שירותי בריאות בהתבסס על צרכים והעדפות אישיות.
על ידי הבנה למה לצפות במהלך בדיקת היסטרוסלפינגוגרפיה ונקיטת צעדים כדי להתכונן להליך, נשים יכולות לגשת לבדיקה בביטחון רב יותר ואפשר לקבל תובנות חשובות לגבי הפוריות שלהן.