בדיקת מי שפיר
הריון הוא חוויה יוצאת דופן עבור נשים, אך הוא יכול להיות מלווה גם בחרדה ופחד, במיוחד אם קיימים סיכונים פוטנציאליים לבריאות העובר.
למרבה המזל, התקדמות רפואית אפשרה לאבחן הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות במהלך ההריון.
אחת הבדיקות הטרום לידתיות הנפוצות ביותר היא בדיקת מי השפיר, הכוללת שאיבה ובדיקת מעבדה של מי השפיר המקיפים את העובר.
במאמר זה נדון בהליך, באינדיקציות ובסיכונים של דיקור מי שפיר.
כיצד מתבצע בדיקת מי שפיר?
בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל בין השבועות 16 ל-20 להריון. זה נעשה בהנחיית אולטרסאונד כדי להבטיח את בטיחות העובר ושק השליה.
לפני תחילת ההליך, הרופא ישתמש במכשיר אולטרסאונד כדי לבחון את העובר, השליה ומי השפיר.
לאחר מכן, הרופא יחטא את הבטן ויחדיר מחט ארוכה ודקה לתוך שק השפיר.
המחט תשמש לשאיבת כמות קטנה של מי שפיר, המכילים תאים עובריים המופרשים מהעור, מערכת העיכול וממערכת הנשימה של העובר. מי השפיר יישלחו לבדיקה במעבדה.
אילו בדיקות מבוצעות במי השפיר?
בדיקות המעבדה המבוצעות למי השפיר יכולות לסייע באבחון הפרעות שונות, לרבות הפרעות כרומוזומליות, מחלות גנטיות ומומים בתעלה העצבית. הבדיקות כוללות גלוקוז, קריאטינין, חומצת שתן, בילירובין ואלפא–פטופרוטאין (AFP).
AFP הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד העובר, ורמותיו יכולות להעיד על הסיכון למומים בתעלה העצבית, כגון עמוד השדרה ביפידה. בדיקות המעבדה בתאי העובר עשויות להימשך עד שלושה שבועות כדי לספק אבחנה סופית.
מהן האינדיקציות לבדיקת מי שפיר?
משרד הבריאות ממליץ על בדיקת מי שפיר לנשים שנמצאות בסיכון מוגבר ללדת עובר עם הפרעות כרומוזומליות, מחלות גנטיות או מומים בתעלה העצבית. האינדיקציות כוללות:
נשים מעל גיל 35: הסיכון ללדת ילד עם תסמונת דאון עולה עם גיל האם. לנשים מעל גיל 35 מומלץ לעבור בדיקת מי שפיר לאבחון הפרעות כרומוזומליות.
נשים עם תוצאות גבוהות בבדיקת חלבון עוברי: נשים שעוברות בדיקת חלבון עוברי בשליש הראשון או השני להריון ובעלות סיכון גבוה ללדת ילד עם תסמונת דאון עשויות להיות מומלצות לבצע דיקור מי שפיר.
נשים עם ממצאי אולטרסאונד חריגים: נשים שיש להן ממצאים חריגים בבדיקת אולטרסאונד של העובר, כגון חשד למום בתעלה העצבית או הפרעות מבניות אחרות, עשויות להיות מומלצות לבצע בדיקת מי שפיר.
נשים שנשאו בעבר עובר עם בעיה כרומוזומלית או מום בתעלה העצבית: נשים שעברו הריון קודם עם הפרעה כרומוזומלית, מחלה גנטית או מום בתעלה העצבית עשויות להיות מומלצות לבדיקת מי שפיר.
נשאים של פגם גנטי: ניתן להמליץ לזוגות שהם נשאים של גן למחלה גנטית לבצע בדיקת מי שפיר לאבחון המחלה בעובר.
נשים המעוניינות לעבור את הבדיקה: כל אישה רשאית לעבור בדיקת מי שפיר, גם אם אין התוויות המומלצות על ידי משרד הבריאות. עם זאת, במקרה זה הבדיקה תיערך על חשבון האישה ולא במימון קופות החולים.
סיכונים וסיבוכים:
כמו כל הליך רפואי, לבדיקת מי שפיר יש סיכונים וסיבוכים אפשריים.
הסיכון המשמעותי ביותר הוא הפלה, המתרחשת בכ-1 מתוך 400 עד 1 מתוך 1000 הליכים. סיבוכים פוטנציאליים נוספים כוללים זיהום, דימום, דליפת מי שפיר ופגיעה בעובר.
עם זאת, הסיכון לסיבוכים נמוך יחסית, והיתרונות של בדיקת מי שפיר באיתור הפרעות גנטיות אפשריות בדרך כלל עולים על הסיכונים.
היתרונות של בדיקת מי שפיר:
היתרון העיקרי של בדיקת מי שפיר הוא גילוי מוקדם של הפרעות גנטיות פוטנציאליות וחריגות כרומוזומליות בעובר המתפתח.
אבחון מוקדם מאפשר להורים לקבל החלטות מושכלות לגבי ההריון, לרבות התערבות מוקדמת ואפשרויות טיפול.
במקרים מסוימים, אבחון מוקדם יכול גם לאפשר להורים להתכונן ללידת ילד עם צרכים מיוחדים, לרבות הסדרת טיפול רפואי ושירותי תמיכה.
סיכום
בדיקת מי שפיר היא כלי אבחוני רב ערך שיכול לסייע בזיהוי הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות בעובר במהלך ההריון.
הוא מבוצע בהנחיית אולטרסאונד כדי להבטיח את בטיחות העובר ושק השליה. ההליך כרוך בסיכון קטן להפלה, אך היתרונות של גילוי מוקדם של מומים עובריים עולים על הסיכונים ברוב המקרים.
בדיקת מי שפיר מומלצת לנשים מעל גיל 35, לאלו עם תוצאות חריגות בבדיקות חלבון עוברי, ולכאלו עם היסטוריה של נשיאת עובר עם מומים כרומוזומליים או בתעלה העצבית.
זוהי אופציה גם לזוגות נשאים של פגם גנטי ורוצים לדעת אם עוברם נפגע.
נשים שבוחרות לעבור דיקור מי שפיר צריכות להיות מודעות לסיכונים הפוטנציאליים ועליהן לדווח על כל תסמינים מדאיגים לספק שירותי הבריאות שלהן באופן מיידי. בסך הכל, דיקור מי שפיר הוא כלי חשוב במיילדות מודרנית המאפשר זיהוי וניהול מוקדם של מומים עובריים.